אני לא גנב

זוכה פרס לאה גולדברג, פרס הספריות הציבוריות, פרס דף דף לספרות ילדים ובעיטור ע'ש אנדרסן. 'השמועה עלי התפשטה. מדי פעם עבר מישהו בחצר וצעק, 'יָאנֶק, הגנב הצולע!' אחותי מירה עשתה את עצמה לא שומעת, כאילו היא שקועה בתינוק שלה, אבל ברור ששמעה וגם ידעה שהכול באשמתה. לכן לא האמנתי כשיום אחד היא אמרה, 'יאנק, מצאתי לך בית יתומים נהדר.' סובבתי אליה את הגב וחייכתי בגלל הצירוף הבלתי אפשרי של המילים 'בית יתומים' ו'נהדר'. אני אולי גנב צולע, חשבתי, אבל היא שקרנית. ובוגדת.' יָאנֶק מגיע לבית היתומים החדש בלי שום תקווה בלב. בבית המחסה הקודם שברו לו את הרגליים ומאז הוא צולע ולא יכול לעשות את הדבר שהוא הכי טוב בו: לרוץ. חוץ מזה הוא גם כועס - על אחותו שוויתרה עליו, על החונך המתנשא שאחראי עליו עכשיו, ועל השם שדבק בו: גנב בן גנב. מה כבר יכול להשתנות בחיים שלו? בית היתומים של יאנוש קורצ´אק מקבל יאנק תקווה, והתחלה חדשה, החברה סביבו, וחשוב ממנה הוא עצמו מבינים שהוא לא 'רק גנב' אלא הרבה יותר מזה, ושהוא יכול להיות כל דבר שירצה: חבר טוב, אח טוב, אדם שסולח ואפילו להגשים את חלומו להיות עיתונאי חוקר. תמי שם טוב, סופרת הילדים עטורת הפרסים, משרטטת את דמותו המופלאה של קורצ´אק דרך עיניו של יאנק, ומחיה את בית היתומים המהפכני של קורצ´אק, מוסד שנחשב בעיני מאות דייריו לגן עדן לילדים. תמי שם-טוב היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בין ספריה: רק בשביל מילי, מהפכת התפוזים של מתי, דאוס, הסיפור של אליעזר בן יהודה ואיך קוראים לך עכשיו.